יום א', ח’ בטבת תשע”ט
ראייה ברורה מדברי חז''ל בתוספתא מנחות על התכלת

חז"ל כותבים בתוספתא [ראה למטה; מנחות ט' ו']: "תכלת אין כשרה אלא מן החלזון, הביא שלא מן החלזון פסולה. שני התולעת מן התולע שבהרים, הביא שלא מן התולעת שבהרים פסולה". ויש לדייק, למה בשני תולעת [ובשאר הדברים שם, עי"ש] חז"ל נותנים ביאור ופירוט כדי שנידע על מה מדובר, ואילו בתכלת לא כתוב אלא רק שיהא מן החלזון, ולא מפרטים איזה חלזון. ואילו היה קיים מין חלזון נוסף בזמן חז"ל, שהוא פסול, ומין אחר של חלזון שהוא הכשר, היה צריך התוספתא לתת פירוט נוסף, שיקח מן חלזון פלוני דייקא, כדי שנדע שלא לקחת מן החלזון הפסול. וכן, למה חז"ל (מנחות דף מב ע"ב) נתנו לנו בדיקות להבחין בין תכלת המופק מן החלזון, לבין צבע תכלת המופק מ"קלא אילן" שהוא מין צמח, ולא נתנו לנו בדיקות להבדיל בין החלזון האמיתי לחלזון הפסול. אלא ודאי מוכרח אחד משני האפשרויות: [א]: שיש יותר מחלזון אחד שנותן תכלת וכולם כשרים. [ב]: יש רק חלזון אחד והוא הכשר, והוא הוא מה שיש לנו היום. אבל בלתי אפשרי לומר שחלזון שהיה אז הוא פסול ומין אחר הוא הכשר. [והתוספתא בא בעיקר למעט שלא ליקח קלא אילן]. וראייה זו היא חזקה מאוד, כיון שכל הפרק שם יורד לפרטי פרטים במקומות שצריך לכך, [ראה בקובץ המצורף], ואם כאן כתוב בסתמא "מן החילזון כשרה", אין זאת אלא כנ"ל. ובתור טיוח לראייה הנ"ל החליט בתל"א ברוחב דעתו שמה שחז"ל כותבים במנחות חילזון דומה לים ולדג וכו' זה בגדר סימן ותנאי לדעת מהו התכלת. והחליט שהפורפרא אינו דומה לתנאים הללו. ולכן חז"ל לא היו צריכים לומר שהפורפרא פסול כי כאן כתבו את זה, עכ"ד. והנה דבריו לא מתחילים, דהרי כל צורבא מתחיל יראה בעיניו שהגמרא לא באה לתת לנו סימנים מהו התכלת, אלא לומר למה התכלת יקר, וזה בעצם המשך לדברי ר"מ בדף מ"ג ע"ב למטה שאומר שהעונש של לבן יותר חמור מתכלת, כיון שהלבן זול וקל להשיג, והתכלת יקר. ואח"כ בדף מ"ד ע"א למעלה הגמרא מסבירה למה התכלת יקר [כי עולה אחת לשבעים שנה וקשה לצודו כי הוא מין דג וכו'] ומסיימת הגמ' לפיכך דמיו יקרים [וראה מפורש כן ברש"י]. *אובייקט:תכלת-בזמן-הזה* תוספתא מהדורה רגילה תוספתא עם ביאור חזון יחזקאל